| Crystallography is the experimental science of determining the arrangement of atoms in solids. |
קריסטלוגרפיה היא מדע ניסויי של קביעת סידור האטומים במוצקים. |
| In older usage, it is the scientific study of crystals. |
בשימושים המוקדמים, היה זה המחקר המדעי של גבישים. |
| Before the development of X-ray diffraction crystallography (see below), the study of crystals was based on the geometry of the crystals. |
לפני התפתחות הקריסטלוגרפיה באמצעות דיפרקציית קרני X (ראו למטה), מחקר הגבישים היה מבוסס על הגיאומטריה של הגבישים. |
| This involves measuring the angles of crystal faces relative to theoretical reference axes (crystallographic axes), and establishing the symmetry of the crystal in question. |
מחקר זה כלל מדידה של זוויות הפאות של הגביש בהשוואה לצירים תיאורטיים (צירים קריסטלוגרפיים), וקביעת הסימטריה של הגביש הנבדק. |
| The former is carried out using a goniometer. |
המדידה המתוארת מבוצעת באמצעות מד-זווית. |
| The position in 3D space of each crystal face is plotted on a stereographic net, e.g. Wolff net or Lambert net. |
המיקום התלת-ממדי של כל פאה של הגביש משורטט על גבי רשת סטראוגרפית, למשל רשת וולף או רשת למברט. |
| In fact, the pole to each face is plotted on the net. |
למעשה, האנך לכל פאה משורטט על גבי הרשת. |
| Each point is labelled with its Miller index. |
כל נקודה מסומנת לפי מצייני המילר שלה. |
| The final plot allows the symmetry of the crystal to be established. |
הגרף הסופי מאפשר לקבוע את הסימטריה של הגביש. |
| Crystallographic methods now depend on the analysis of the diffraction patterns that emerge from a sample that is targeted by a beam of some type. |
השיטות הקריסטלוגרפיות כיום מתבססות על ניתוח דפוסי הדיפרקציה שמתקבלים מדוגמה כאשר פוגעת בה קרן מסוג כלשהו. |
| The beam is not always electromagnetic radiation, even though X-rays are the most common choice. |
הקרן הזו היא לא תמיד קרינה אלקטרומגנטית, למרות שקרינת X היא הבחירה הנפוצה ביותר. |
| For some purposes electrons or neutrons are used, which is possible due to the wave properties of the particles. |
במקרים מסוימים, נעשה שימוש בקרינת אלקטרונים או נויטרונים, שאפשריות הודות לתכונות הגל של החלקיקים. |
| Crystallographers often explicitly state the type of illumination used when referring to a method, as with the terms X-ray diffraction, neutron diffraction and electron diffraction. |
כאשר חוקרי קריסטלוגרפיה מתייחסים לשיטה מסוימת, הם בדרך כלל יציינו בפירוש את סוג הקרינה בה נעשה שימוש, כמו במונחים דיפרקציית קרני X, דיפרקציית נויטרונים או דיפרקציית אלקטרונים. |
| These three types of radiation interact with the specimen in different ways. |
שלושת סוגי הקרינה האלו יוצרים אינטראקציות שונות עם הדוגמה. |
| X-rays interact with the spatial distribution of the valence electrons, while electrons are charged particles and therefore feel the total charge distribution of both the atomic nuclei and the surrounding electrons. |
קרני X יוצרים אינטראקציה עם ההתפלגות המרחבית של אלקטרוני הערכיות, בעוד שבקרינת אלקטרונים, האלקטרונים המוקרנים הם חלקיקים טעונים ולכן מרגישים את התפלגות המטען הכוללת של גרעין האטום וכן של האלקטרונים מסביב. |
| Neutrons are scattered by the atomic nuclei through the strong nuclear forces, but in addition, the magnetic moment of neutrons is non-zero. |
נויטרונים מפוזרים על ידי גרעין האטום דרך כוחות גרעיניים חזקים, אך בנוסף, המומנט המגנטי של הנויטרונים שונה מאפס. |
| They are therefore also scattered by magnetic fields. |
לכן הם מפוזרים גם על ידי שדות מגנטיים. |
| Because of these different forms of interaction, the three types of radiation are suitable for different crystallographic studies. |
בגלל ההבדלים בין שלושת סוגי האינטראקציות האלו, כל אחד משלושת סוגי הקרינה מתאים למחקרים קריסטלוגרפיים שונים. |
