| A knowledge of chord progressions will help you communicate and play with other musicians. |
ידע במהלכים הרמוניים (אקורדים) יעזור לך לתקשר ולנגן עם מוזיקאים אחרים. |
| It is a must for participating in any kind of jam session. |
זה הכרחי להשתתף בסוג כלשהו של אלתור נגינתי (ג'ם סשן) |
| Knowing the most commonly used chord progressions and forms allows for greater enjoyment and unity when playing with other musicians. |
להכיר את הצורות והמהלכים ההרמוניים הנפוצים ביותר מאפשרים הנאה גדולה וגיבוש כאשר מנגנים עם מוזיקאים אחרים. |
| Most songs use three or more chords though some songs exist that only use two chords. |
מרבית השירים משתמשים בשלושה אקורדים או יותר, למרות שקימים שירים שמשתמשים רק בשני אקורדים. |
| Often musicians will embellish chords by adding or removing notes and to provide further interest may vary the rhythm. |
לעיתים קרובות מוזיקאים יקשטו/יעשירו אקורדים על ידי הוספה או הסרה של תוים, ועל מנת להוסיף עניין נוסף ישנו את הקצב. |
| One chord "structures" are uncommon but they do exist. |
מבנים״ של אקורד אחד הם לא נפוצים, אך קיימים״. |
| For instance, Frere Jacques is a one-chord song because it can be played against a single major chord. |
לדוגמה, ״אחינו יעקב״ הוא שיר בעל אקורד אחד בגלל שניתן לנגנו בעזרת אקורד מז'ורי אחד. |
| The melody "Taps", traditionally used at American military funerals, and which is very evocative, consists only of the notes which comprise the C-major chord (C, E, G). |
המנגינה ״טאפס״, משומשת באופן מסורתי בהלוויות הצבא האמריקני, והיא מעוררת רגשות ומורכבת אך ורק מהתוים של האקורד דו מז'ור (דו, מי, סול). |
| One chord songs are rare on guitar. |
שירים בעלי אקורד אחד הם נדירים על גיטרה. |
| The most common chord progression is the I-IV-V. |
המהלך ההרמוני הנפוץ ביותר הוא I-IV-V )אחד-ארבע-חמש). |
| Note that Roman Numerals are used to describe these chord progressions. |
שימו לב שספרות רומיות משמשות לתיאור המהלכים ההרמוניים הללו. |
| Many songs use only these three chords. |
שירים רבים משתמשים רק בשלושה אקורדים. |
| If one views chords as a set of balancing scales with the root note and octave root at opposing ends it will be noted that the IV and V chords are at equal distance respectively to the root and octave root. |
אם רואים באקורדים סט של סולמות מאוזנים עם תו השורש ושורש האוקטבה בצדדיו השונים, יצויין כי האקורד הרביעי (IV) והחמישי (V) הם במרחק שווה בהתאם לשורש ואוקטובת האקורד. |
| Take for example the key of C major: |
קחו לדוגמה את השורש של דו מז'ור: |
| C - D - E - F - G - A - B - C |
דו - רה - מי - פה - סול - לה - סי - דו |
| You will see that the G note (or chord) is a fifth above the root note. |
אתם תראו שתו סול (או האקורד) הוא החמישית של תו השורש. |
| The note F is a fifth below the octave. |
התו פה הוא החמישית מתחת לאוקטבה. |
| This movement of a fifth is very pleasing to the human ear in its sense of balance and cohesion in relation to the root note. |
התנועה הזו של החמישית היא נעימה מאוד לאוזן האנושית בתחושת האיזון והלכידות ביחס לתו השורש. |
| Another way to view chord progressions is that of a journey. |
דרך נוספת לראות מהלך הרמוני היא כמו מסע. |
| In the sense that the root (or tonic) chord is the starting point and the octave root is at the end. |
במובן שאקורד השורש (או הטוניקה) הוא נקודת ההתחלה ושורש האוקטבה נמצא בסוף. |
| All other points (chords) provide interest and variation with the fourth and the fifth chord occupying a special place on the journey due to them being half-way. |
כל הנקודות האחרון (אקורדים) מוסיפים עניין ווריאציה כשהאקורד הרביעי והחמישי תופסים מקום מיוחד במסע עקב היותם בחצי הדרך. |
| Many chord progressions start at the tonic (I), moves away to somewhere else, only to come back to the tonic. |
מהלכים הרמוניים רבים מתחילים בטוניקה (I), זזים למקום אחר, רק כדי לחזור לטוניקה. |
| You can play this progression with major chords or you can substitute minor chords for the IV or V. |
אתם יכולים לנגן את המהלך הזה עם אקורדים מז'וריים או להחליפם באקורדים מינוררים בדרכה הרביעית (IV) או החמישית (V). |
