| ניתן להעריך שתמיד אנשים שאלו את עצמם שאלות על העולם שהם חיים בו. |
It is possible to assume that people have always asked themselves questions about the world in which they live. |
| היו פילוסופים גדולים שאיננו יודעים עליהם דבר, מפני שהרעיונות שלהם מעולם לא תועדו. |
There were great philosophers about whom we know nothing because their ideas were never documented. |
| לכל חברה היו פילוסופים משלה, ורעיונותיו של כל פילוסוף משקפים את התרבות בה הוא חי. |
Every society had its own philosophers, and each philosopher's ideas reflect the culture in which he lived.
|
| מן התזות האלה התפתחו מסורות שונות של פילוסופיה, כגון: הפילוסופיה המזרחית, הפילוסופיה המערבית או הפילוסופיה האפריקנית. |
From these theses, different traditions of philosophy developed, such as: Eastern philosophy, Western philosophy, or African philosophy. |
| תחילתה של הפילוסופיה המערבית באירופה לפני למעלה מ-2,500 שנה. |
Western philosophy in Europe emerged over 2,500 years ago.
|
| ראשוני הפילוסופים הגדולים של המערב חיו באזורים הנמצאים היום בתחומי יוון, איטליה וטורקיה. |
The first great philosophers of the West lived in areas that are today in Greece, Italy, and Turkey. |
| בזמנים ההם היה סחר ימי נרחב בין הארצות השוכנות לחופי הים התיכון וקשרי המסחר הובילו גם לחילופי רעיונות. |
In those times, there was extensive maritime trade between the countries located along the shores of the Mediterranean Sea, and trade relations also led to the exchange of ideas. |
| ההוגים הראשונים הושפעו מרעיונות בבליים ומצריים, כך אפשר למצוא את שורשי הפילוסופיה המערבית במזרח התיכון ובצפון באפריקה. |
The first thinkers were influenced by Babylonian and Egyptian ideas, so the roots of Western philosophy can be found in the Middle East and North Africa.
|
| במקביל להתפתחות הפילוסופיה במערב התפתחה הפילוסופיה במזרח בעיקר בהודו ובסין. |
Parallel to the development of philosophy in the West, philosophy developed in the East, mainly in India and China. |
| בהודו צמחו האסכולות מיממסה, ודאנטה, סאניקהיה, יוגה, ויששיקה, ניאייה ובודהיזם, ובסין הפילוסופיה החלה להתפתח במאה ה-4 לפני הספירה על ידי קונפוציוס. |
In India, the schools of Mimamsa, Vedanta, Sanikaya, Yoga, vaisheshika, Nyaya, and Buddhism emerged, and in China, philosophy began to develop in the 4th century BC by Confucius. |
| לפילוסופיה הסינית יש היסטוריה של אלפי שנים. |
Chinese philosophy has a history of thousands of years.
|
| את מקורותיה אפשר למצוא באי צ'ינג ("ספר התמורות"), ספר הדרכה לגילוי עתידות, שכבר קיימים בו כמה מהמושגים הבסיסיים ביותר של הפילוסופיה הסינית. |
Its origins can be found in the I Ching ("Book of Changes"), a guide to fortune telling, which already contains some of the most basic concepts of Chinese philosophy.
|
| בנוסף לקונפוציאניזם התפתחו גם הדאואיזם, המוהיזם, הלגליזם, והצ'ן בודהיזם שהתגלגל לכדי הזן. |
In addition to Confucianism, Daoism, Mohism, Legalism, and Chan Buddhism that evolved into Zen, also developed. |
| כמו כן, גם באפריקה הייתה התפתחות פילוסופית. |
Likewise, there was also philosophical development in Africa. |
| הפילוסופיה הידועה ביותר היא אובונטו, שמבוססת על כך שהיחיד הוא חלק בלתי נפרד מהכלל. |
The best-known philosophy is Ubuntu, which is based on the fact that the individual is an integral part of the whole.
|
| סוקרטס לא היה הפילוסוף הראשון במערב. |
Socrates was not the first philosopher in the West. |
| סוקרטס לא כתב שום ספר ורוב מה שידוע עליו מצוי בכתביו של תלמידו אפלטון. |
Socrates did not write any books and most of what is known about him is found in the writings of his student, Plato. |
| מותו של סוקרטס למען עקרונותיו היה מופת לכל הפילוסופים אחריו שהעזו לקרוא תיגר על המצב הקיים. |
Socrates' death for his principles was a model for all philosophers thereafter who dared to challenge the status quo. |
| סוקרטס היה שונה מההוגים היוונים שקדמו לו, שנקראים "פרה-סוקרטים", כלומר: "לפני סוקרטס". |
Socrates was different from the Greek thinkers who preceded him, who are called "Pre-Socratics", meaning: "before Socrates."
|
| סוקרטס הרחיב את הדיון גם לשאלות מתחום המוסר שקודמיו לא הרבו לעסוק בהן, כגון "מהו טוב?", שאותן ראה כחלק בלתי נפרד משאלות על טבע המציאות. |
Socrates also expanded the discussion to questions from the field of ethics that his predecessors had not dealt with much, such as "What is good?", which he saw as an integral part of questions about the nature of reality.
|
| סוקרטס רצה למצוא הגדרות כוללות למושגים כגון טוב, צדק וחוכמה. |
Socrates wanted to find comprehensive definitions for concepts such as goodness, justice, and wisdom. |
| הוא חשב שכל אחד מן המושגים המופשטים האלה מציין איזושהי מהות המתארת דברים בעולם. |
He thought that each of these abstract concepts denoted some kind of essence that described things in the world. |
| הוא ידע שאם אנשים יכולים לתאר, למשל, מעשה של אומץ, הם ודאי יוכלו לזהות את מהות האומץ שנמצאת במעשה הזה. |
He knew that if people could describe, for example, an act of courage, they would surely be able to identify the essence of courage found in that act. |
| שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת האמת. |
His ambition was to isolate this essence, define it with precision, and thus come closer to knowing the truth. |
| הוא נהג לחקור את אמונותיהם של האנשים בדרך של שאילת שאלות והטלת ספק. |
He used to investigate people's beliefs by asking questions and casting doubt. |
| השאלות נועדו לחשוף את חוסר העקביות ברעיונות שאנשים מאמינים בהם ולעזור להם לפתח רעיונות מדויקים ובהירים יותר. |
The questions were designed to reveal inconsistencies in the ideas people believe and help them develop more accurate and clearer ideas. |
