Perfil do Tradutor: Yam Amitay (yamamitay)

Idioma nativo:

Hebrew

My name is Yam Amitay.
I'm a professional Music Producer, looking for a little extra income.
because of the nature of my profession, and the constant work in the predominantly English audio world, I'm fluent in English and can easily translate both ways from and to Hebrew.

375
Unidades de Tradução

0
Conceitos Terminológicos

Principais Áreas de Especialização

international law

law

law (general)

Meu Trabalho

Amostra de Tradução International Law

Ver

Fonte (Hebrew)	Destino (English)
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.
המושג "זכויות האדם" נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון לוק, שטען כי לכל אדם "זכויות טבעיות" שעליהן יכול האדם להגן בטבע, כאשר הוא עדיין אינו שותף בחברה, ולחברה אין זכות לפגוע בהן מרגע שהאדם נעשה שותף בחברה.	The term "Human Rights" was coined by the philosopher John Locke, who claimed that every person has "natural rights" that they can protect in nature, when they are not yet a partner in society, and society has no right to violate them once the person becomes a partner in society.
כמו חלקים רבים נוספים מתורתו של לוק, גם מושג הזכויות אומץ על ידי המדינאי האמריקאי תומאס ג'פרסון ומצא את ביטויו בהצהרת העצמאות של ארצות הברית ובעשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית (הקרויים גם "מגילת הזכויות").	Like many other parts of Locke's teachings, the concept of rights was also adopted by the American statesman Thomas Jefferson and found its expression in the Declaration of Independence of the United States and in the first ten amendments to the United States Constitution (also called the "Bill of Rights").
ב-1948 קיבלה עצרת האומות המאוחדות את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם" שמשמשת מאז כמסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית בנושא זכויות האדם והאזרח.	In 1948, the United Nations Assembly adopted the "Universal Declaration of Human Rights", which has since been used as the foundational document of the international community on human and civil rights.
"זכויות האדם" הוא מונח שגבולותיו אינם ברורים, אך הוא מבטא בבירור את העיקרון ההומניסטי, שמכורח אנושיותו יש לכל אדם באשר הוא זכויות מסוימות, המוסכמות בעיני כל בן תרבות.	"Human rights" is a term with unclear boundaries, but it clearly expresses the humanistic principle, that by necessity of humanity every person has certain rights, which are agreed upon by every member of culture.
זכויות האדם מחייבות את השלטון לנקוט מחד גיסא בפעולות אקטיביות על מנת להגן ולאפשר לציבור האזרחים לנצל וליהנות מזכויותיהם, ומאידך גיסא להימנע מלנקוט כל פעולה שתגביל את הציבור מליהנות מזכויות אלה.	Human rights oblige the government to take active actions on the one hand in order to protect and allow the public to take advantage of and enjoy their rights, and on the other hand to refrain from taking any action that would limit the public from enjoying these rights.
לזכויות האדם שני ענפים עיקריים.	Human rights have two main branches.
הראשון, והמוכר יותר, הוא ענף הזכויות האזרחיות-פוליטיות הכוללות את הזכות לחיים, לחופש מצפון, חופש ביטוי, פרטיות, קניין וכדומה.	The first, and more familiar, is the branch of civil-political rights, which include the right to life, freedom of conscience, freedom of expression, privacy, property, and the like.
הענף השני של זכויות האדם הוא ענף הזכויות הכלכליות-חברתיות הכוללות את הזכויות לעבודה, לתנאי עבודה הוגנים, למנוחה ולחופשה, לרמת חיים מינימלית, לבריאות, לביטחון סוציאלי ולחינוך ולתרבות.	The second branch of human rights is the branch of economic-social rights which include the rights to work, to fair working conditions, to rest and vacation, to a minimum standard of living, to health, to social security and to education and culture.
מקור התפיסה של הזכויות הטבעיות בעידן ההשכלה ובמשנת הזכויות הטבעיות, אך הביסוס העיקרי לזכויות אלו נעוץ במהפכה האמריקנית ובמהפכה הצרפתית.	The origin of the concept of natural rights is in the Enlightenment era and the doctrine of natural rights, but the main basis for these rights lies in the American Revolution and the French Revolution.
בהכרזת העצמאות של ארצות הברית ב-1776 נכתב, כי "מקובלות עלינו אמיתות אלו שמוכחות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, ושהבורא העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, ובתוכן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר".	In the Declaration of Independence of the United States in 1776, it was written that "we accept these self-evident truths, that all men are created equal, and that the Creator has given them certain rights that cannot be denied, including the right to life, liberty and the pursuit of happiness."
בהכרזת זכויות האדם והאזרח, שנתקבלה באספה הלאומית בפריז ב-1789, נכתב כי "מטרתה של כל התאגדות מדינית היא השמירה על הזכויות הטבעיות של האדם אשר אינן ניתנות לביטול. זכויות אלו הן החירות, הקניין, הביטחון וההתנגדות לדיכוי".	In the Declaration of the Rights of Man and Citizen, adopted by the National Assembly in Paris in 1789, it is written that "the purpose of every political association is the preservation of the natural rights of man which cannot be revoked. These rights are freedom, property, security and resistance to oppression."
מאוחר יותר, עם התגבשות תאוריה דמוקרטית-ליברלית מפותחת, נוספו לזכויות האדם סדרה של פעולות האסורות על השלטון, ובתוכן פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש ההתאגדות, פגיעה בחופש התנועה, מעצר כפוי, מעצר ללא משפט, ענישה ללא משפט והזכות למשפט הוגן.	Later, with the formation of a developed democratic-liberal theory, a series of actions prohibited by the government were added to human rights, including infringement of freedom of expression, infringement of freedom of association, infringement of freedom of movement, forced arrest, detention without trial, punishment without trial and the right to a fair trial.
מדינות רבות בעולם מקבלות את העיקרון שיש להעניק לכל אזרח חירויות יסוד מסוימות, אך לא תמיד נוהגות כך הלכה למעשה.	Many countries in the world accept the principle that every citizen should be granted certain basic freedoms, but do not always practice this in practice.
ממשלה רודנית אינה מתירה לאזרחיה לנצל את חירויות היסוד שלהם, גם אם אלה כלולות בחוק או בחוקת המדינה.	A tyrannical government does not allow its citizens to take advantage of their basic freedoms, even if these are included in the law or the state constitution.
במדינה שבה רשומות זכויות היסוד בחוקה, העדיפה על פני חוק רגיל, יש לאזרח סיכוי להגן על זכויות האזרח שלו מפני איומים עליהן על ידי פנייה לבית המשפט.	In a country where fundamental rights are written in the constitution, which is preferable to ordinary law, a citizen has a chance to protect his civil rights against threats to them by going to court.

Minha Experiência

Experiência

0 anos.

Formação

2020 BA em Pluto Studios (Shenkar)

Adesões

(Ingressão: 1965)

Israel

Disponível Hoje

April 2025

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
30	31	1	2	3	4	5
6	7	8	9	10	11	12
13	14	15	16	17	18	19
20	21	22	23	24	25	26
27	28	29	30	1	2	3

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
23	24	25	26	27	28	1
2	3	4	5	6	7	8
9	10	11	12	13	14	15
16	17	18	19	20	21	22
23	24	25	26	27	28	29
30	31	1	2	3	4	5

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
27	28	29	30	1	2	3
4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17
18	19	20	21	22	23	24
25	26	27	28	29	30	31

Atividades Recentes

Traduziu 375 unidades de tradução
na(s) áreas de law (general), law and international law

Par de idiomas: Hebrew para English

Jun 13, 2024

Tradutores Semelhantes

Ittai Hen

Certified Translator & Technical Writer

Ver Perfil

Yael Ramon

Ver Perfil

Tomer Lavie

experienced, quick, cheap, legal, marketing

Ver Perfil

Olá, o meu nome é
Yam Amitay

Quick, Cheap, Fluent in English and Hebrew

Sobre Mim

Principais Áreas de Especialização

Meu Trabalho

Minha Experiência

Experiência

Formação

Adesões

Israel

Disponível Hoje

April 2025

Disponível Hoje

March 2025

Disponível Hoje

May 2025

Atividades Recentes

Traduziu 375 unidades de tradução
na(s) áreas de law (general), law and international law

Tradutores Semelhantes

Ittai Hen

Yael Ramon

Tomer Lavie

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
23	24	25	26	27	28	1
2	3	4	5	6	7	8
9	10	11	12	13	14	15
16	17	18	19	20	21	22
23	24	25	26	27	28	29
30	31	1	2	3	4	5

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
27	28	29	30	1	2	3
4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17
18	19	20	21	22	23	24
25	26	27	28	29	30	31

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
23	24	25	26	27	28	1
2	3	4	5	6	7	8
9	10	11	12	13	14	15
16	17	18	19	20	21	22
23	24	25	26	27	28	29
30	31	1	2	3	4	5

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
27	28	29	30	1	2	3
4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17
18	19	20	21	22	23	24
25	26	27	28	29	30	31

Olá, o meu nome é Yam Amitay

Quick, Cheap, Fluent in English and Hebrew

Sobre Mim

Principais Áreas de Especialização

Meu Trabalho

Minha Experiência

Experiência

Formação

Adesões

Israel

Disponível Hoje

April 2025

Disponível Hoje

March 2025

Disponível Hoje

May 2025

Atividades Recentes

Traduziu 375 unidades de tradução na(s) áreas de law (general), law and international law

Tradutores Semelhantes

Ittai Hen

Yael Ramon

Tomer Lavie

Olá, o meu nome é
Yam Amitay

Traduziu 375 unidades de tradução
na(s) áreas de law (general), law and international law

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
23	24	25	26	27	28	1
2	3	4	5	6	7	8
9	10	11	12	13	14	15
16	17	18	19	20	21	22
23	24	25	26	27	28	29
30	31	1	2	3	4	5

Sun.	Mon.	Tues.	Wed.	Thurs.	Fri.	Sat.
27	28	29	30	1	2	3
4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17
18	19	20	21	22	23	24
25	26	27	28	29	30	31